החלטה בתיק בר"ע 1233/06

1.         זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת מ' רבס), (להלן - בית משפט קמא) מיום 11/8/2006 בבש"א 1308/06 במסגרת תמ"ש 5720/05 לפיה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת לתיקון טעות סופר וכן בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 19/9/2006 וזאת גם במסגרת בש"א 1308/06 לפיה קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיב לתיקון טעות סופר.

דיון

2.         א.         ביום 2/7/2006 התקיים בבית משפט קמא דיון במעמד הצדדים בנוגע למתן

הוראות פירוק שיתוף בדירת המגורים שהוגשה ע"י המשיב כנגד המבקשת. מייד בתום הדיון, קבע בית משפט קמא בהחלטתו במסגרת בש"א 1308/06, בין היתר, כדלקמן:

"מועד תקופת השכרת הדירה יהיה למשך שנה אחת בלבד ולאחר שנה, אם תושכר הדירה לדיירים, יתחלק שכ"ד בין שני הצדדים בחלקים שווים. החל ממועד זה, דהיינו, בתום השנה, שמורה לכל אחד מהצדדים כל זכות לתבוע מהצד שכנגד, כל הזכויות המגיעות לכל אחד מהצדדים" (ראה עמ' 5, שורות 24-21 להחלטת בית משפט קמא מיום 2/7/2006).

ב .         לאחר מכן, הגישה המבקשת לבית משפט קמא בקשה שהוכתרה בכותרת "בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה מיום 2/7/2006" וזאת במסגרת תיק בש"א 1308/06בבקשתה הנ"ל ביקשה המבקשת כי בקטע שצוטט לעיל מתוך החלטתו של בית משפט קמא יושמטו המילים הבאות:

"... ולאחר שנה, אם תושכר הדירה לדיירים, יתחלק שכ"ד בין שני הצדדים בחלקים שווים".

3.         בית משפט קמא בהחלטתו מיום 11/8/2006 דחה את הבקשה של המבקשת בציינו כי עפ"י הבקשה, אין המבוקש נוגע לטעות לשון, או פליטת קולמוס אלא לשינוי מהותי בהחלטה. בנסיבות אלה, בהן מבוקש לתקן תוכן ההחלטה שניתנה בהסכמת הצדדים, הבקשה היא למעשה לשינוי מהותי ולא לטעות קולמוס.

המבקשת טענה כי טעה בית משפט קמא בעניין זה, היות וההשמטה המבוקשת לא תביא לשינוי מהותי בהחלטה. כמו כן, לדבריה, מדובר בתוספת אקראית שהוכנסה לתוך החלטת בית משפט קמא ולכן לבית משפט קמא הסמכות לתקן את הטעות הנ"ל.

טענות אלו אינן מקובלות עלי ואלה נימוקי:

א .         סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט) קובע:

"(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין, או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה". (ההדגשות שלי - א'. א'.).

בענין זה נקבע ע"י בית המשפט העליון:

"הלכה היא כי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מסמיך את בית המשפט לתקן טעות אשר נפלה בפסק הדין, או בהחלטה והנובעת מהיסח דעתו של השופט בעת ניסוח דבריו. המדובר בדבר שנכלל בפסק הדין בשל שגגה או דבר שלא נכלל בפסק הדין אך היה במחשבות השופט ונשמט מפסק הדין. הסמכות הנתונה לשופט בסעיף זה לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו ולאפשר לו תיקונים בפסק הדין, שאינם אלא מסווה לכתיבת פסק דין חדש, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה. לתיקונים מהותיים בפסק הדין ניתן להביא רק על דרך של ערעור" (ראה רע"א 9066/01 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' חיים שטיין, תק-על 2002(1), 31).

ב .         במקרה שלפנינו, סבר בית משפט קמא בצדק כי בקשת המבקשת נוגעת לא לטעות לשון, או פליטת קולמוס אלא לשינוי מהותי בהחלטה.

אני מסכים עם קביעה זו של בית משפט קמא. אכן, מחיקת המשפט המבוקש תביא לידי שינוי מהותי בהחלטת בית משפט קמא ולא ניתן לומר כי המשפט הנ"ל הוכנס באקראי, או בהיסח דעת לנוסח החלטתו של בית משפט קמא. נראה לי, כי בית משפט קמא היה מודע היטב למה שכתב בהחלטתו.

יתרה מזאת, מעיון בפרטיכל הדיון שהתקיים עובר למתן החלטת בית משפט קמא ביום 2/7/2006 עולה כי גם הצדדים התכוונו לכלול את המשפט בתוך נוסח המוסכם של ההחלטה. וכך אמרה ב"כ המשיב בדיון הנ"ל:

"אני מסכימה כי הדירה תושכר למשך שנה ע"מ לאפשר קבלת דמי שכירות לכיסוי כל החובות הרובצים על הדירה, כולל חובות למשכנתא, מיסים, ארנונה, מים, חשמל אולם בתום השנה, תחזור האישה להתגורר בדירה ואם לא כן, יתחלקו דמי השכירות בחלקים שווים בין הצדדים" (ראה עמ' 4, שורות 19-17 לפרטיכל מיום 2/7/2006).

וב"כ המבקשת השיב לעניין זה: